21/01/2018

יומן מסע: טיול אחרי צבא למזרח הרחוק

1459330_364064170399984_639053916_n

כמו משוחררים רבים לפניי, גם אני החלטתי לטוס למזרח הרחוק לטיול אחרי צבא. אז מה בעצם יש לחפש במזרח הרחוק? אנשים רבים ששומעים על טיול למזרח הרחוק, ישר מקשרים זאת למדינות עולם שלישי ולטיול של סטלנים, אבל למזרח יש המון מה להציע לכל אחד ואחד מאיתנו. בואו ואספר לכם בקצרה על הטיול שייזכר לעולמים בראש שלי.

הכל התחיל מספר חודשים לאחר שהשתחררתי משירות סדיר בצבא. כמו 90% מהמשתחררים, גם אני חלמתי על הטיול הגדול לאחר 3 שנים של שירות. כמובן שבהתחלה חושבים על איך לעשות כמה שיותר כסף כדי לצאת לטיול של פעם בחיים. כמו כולם גם אני הזמנתי כרטיס טיסה פתוח לשנה וחיכיתי שיגיע התאריך המיוחל. ככל שהזמן עובר, עדיין לא עיכלתי שאוטוטו אני עולה על מטוס ונפרד לתקופה כמעט בלתי מוגבלת ממדינת ישראל ומכל מה שהכרתי עד עכשיו.

לפני הטיסה

אז ממש נשארו לי עוד שבועיים עד הטיסה, עזבתי את העבודה שעבדתי בה, בשביל לנוח ולהתכונן נפשית למה הולך להיות, למרות שאני לא באמת יודע מה הולך להיות. תמיד לפני טיסה גדולה יש לעשות את ההכנות והקניות לדברים שצריך לטיסה. מחפשים אנשים שטיילו באותם מקומות, שואלים שאלות ומבקשים טיפים לכל דבר. כמובן שעושים חיסונים לכל מחלה שקיימת בערך בעולם ונפרדים מכל מי שצריך. והנה מגיע היום של הטיסה וההתרגשות עולה. רק אז, מתחיל היומן מסע לטיול אחרי צבא למזרח הרחוק.

לקראת הפס באראונד אנפורנה. (תמונה: עידו רייכנברג)

לקראת הפס באראונד אנפורנה. (תמונה: עידו רייכנברג)

תחילת הטיול – ישראל ונפאל

כמו מטיילים רבים, גם אני ניסיתי לחסוך כמה שיותר בטיסה וטסתי דרך מדינה זרה ולא עם אל על. למרות שיש סיכון בטיסה עם מדינות כאלה, מה לא עושים בשביל לחסוך כמה מאות שקלים? כמה שעות טיסה, מספר קונקשיינים והופה, נחתתי בנפאל עם החבר'ה שהתחלתי אתם את הטיול. טוב, נפאל היא מדינה מעט פרימיטיבית לעומת ישראל, כמובן שחטפתי את ההלם ההתחלתי כמו שכל מטייל מקבל. אתה מגיע למדינה זרה ואתה פשוט ברשות עצמך. למזלנו, אחד מאלה שטיילתי אתם כבר טייל בעברו במקומות האלה, אז הנחיתה הייתה מעט יותר רכה. נפאל היא מדינה נפלאה, קשה לתאר מדינה כזאת במילים, פשוט צריך להיות שם כדי להבין. כמו כל תייר, גם אנחנו הגענו לאזור של התיירים. כאשר אתם מגיעים למקום של תיירים, אתם פשוט מזהים שזה מקום של תיירים. אתם שומעים יותר אנגלית מאשר מקומות אחרים וגם המחירים שם הרבה יותר גבוהים ממחירים במקומות פחות מתוירים. אחרי סיבוב קצר ברחובות קטמנדו, עלינו לחדרים והלכנו לישון. היום הראשון המלא בחו"ל מתחיל כמובן בטיול באזור בו אתם נמצאים. אתם הולכים וחוקרים על איפה שווה לטייל ואלו אטרקציות שווה לעשות. מתחילים לתכנן את הטיול באותה מדינה. חודש שלם טיילתי בנפאל, טיילתי בכמה ערים מרכזיות שם, יצאתי לטראק בשם "Around Annapurna", נסעתי בכבישים שנראו יותר עמו דרכי עפר מאשר כבישים, אבל בסך הכל, נפאל היא אחת המדינות למי שאוהב  טראקים. יש כל כך הרבה טראקים לעשות שם, שזה ממש גן עדן למי שאוהב לטייל ברגל. אני אישית עשיתי את הבאנג'י בנפאל, 160 מטר של פחד. למרות שצנחתי בזמן שירותי בצבא, הבאנג'י היה פי 1000 יותר מפחיד.

המקדש הגדול של בודהה בנפאל. (צילום: עידו רייכנברג)

המקדש הגדול של בודהה בנפאל. (צילום: עידו רייכנברג)

מרכז הטיול – הודו

אחרי תקופה של חודש בנפאל, הזמנתי נסיעה להודו באוטובוס. הנסיעה לקחה בערך 42 שעות ובמהלכה עברתי בגבול בין הודו לנפאל. אתם צריכים להבין, שהמקומיים רואים אתכם כמו סימנים של דולר, מכל דבר מנסים להוציא כסף. במעבר הגבול ניסו לחייב אותי ב"דמי מעבר". אחרי שיחה קצרה עם אחד המקומיים שהיה איתי באוטובוס ודיבר אנגלית, הבנתי שאין דבר כזה ודורשים את זה ממני רק בגלל שאני תייר. בסופו של דבר מ50 דולר "דמי מעבר" זה ירד ל-2 דולר. כל זה בשביל חותמת על הדרכון שלי. לאחר זמן קצר, נכנסתי להודו, המדינה שהכול אפשרי בה. בשביל לספר על הודו,, צריך לכרות מיליוני עצים בשביל הדפים. ניתן לדבר עליה שעות ולא יימאס מזה. הטיול שלי התחיל בהודו הנסיעה הארוכה כפי שהזכרתי מעלה. בסופה הגעתי לדלהי ושם הייתה הפעם הראשונה מתוך פעמיים שעבדו עליי עם כסף בהודו. בדלהי לקחתי ריקשה ל"מיין באזר" האזור של התיירים, מרוב עייפות מהנסיעה הארוכה, הנהג דחף לי מחיר שלאחר מכן התברר לי ככפול ממה שהוא היה צריך לגבות ממני. אין לי שום דבר נגד אותו נהג, הוא ניצל הזדמנות והצליח, אבל להבא זה יקרה לי עוד פעם אחת שעבדו עליי. ב"מיין באזר" קבעתי להיפגש עם אחד החברים הטובים שלי מהבית, שטס לפני בכמה חודשים. בילינו תקופה של חודש ביחד, בה טיילנו למספר מקומות ולאחר מכן נפרדנו והתחלתי לטייל לבד. אחד הדברים הטובים ביותר בהודו הוא הסליפר באוטובוסים. אתם פשוט קונים כרטיס נסיעה ומקבלים מיטה בחלק העליון של האוטובוס, לדעתי זו המצאת המאה. מדלהי עברתי לפשוקאר עיירה דרומית מערבית מדלהי. שם התחילה תקופה חדשה בטיול שלי.

 

הדרך לגואה מלאה במכשולים. (תמונה: עידו רייכנברג)

הדרך לגואה מלאה במכשולים. (תמונה: עידו רייכנברג)

בפשוקאר פגשתי אנשים רבים, בעיקר ישראלים, אך גם לא מעט תיירים משאר העולם. מדהים איך מתחברים לאנשים שמעולם לא פגשת. כמעט לא היה רגע אחד שבאמת טיילתי לבד. באותה עיירה, פגשתי המון ישראלים שהמשכתי לפגוש במהלך הטיול. בפושקאר הכרתי 2 מטיילים, שאיתם המשכתי לטייל ברוב הטיול שלי. מכאן הטיול שלי קיבל תפנית שונה לגמרי, קניתי אופנוע אנפילד והטיול הפך להיות הרבה יותר אותנטי. אנפילד הוא אופנוע שקל לשנוא אותו וקל לאהוב אותו באותה עת. הוא תמיד מתקלקל שצריכים אותו והוא תמיד נוסע שצריכים. נכון זה נשמע קצת אבסורדי, אבל זה באמת ככה. אני ושני החבר'ה הנוספים, גמענו אלפי קילומטרים עם האופנועים שלנו. חצינו את הודו כמעט לכל אורכה עם עצירות ביניים לא מעטות. הגענו להמון מקומות שתיירים רבים לא מגיעים אליהם. טיול על אופנוע בהודו זו אחת החוויות הגדולות ביותר שיש. עברנו המון ערים בדרך, נתקענו בהמון מקומות בדרך, אבל תמיד ידענו שהכול אפשרי. המשפט שכל המטיילים ובעיקר ישראלים, שומעים בהודו הוא "sab kuch milega", כלומר, הכל אפשרי. באחת הפעמים שהתקלקל לי האופנוע בדרך, בעל ג'יפ העמיס את האופנוע שלי על הג'יפ שלו, הסיע אותי למרחק של כמעט 200 קילומטר וכל זה בשביל 1000 רופי (בערך 80-90 שקל בזמנו).לאחר תקופה של כמעט שלושה חודשים, מכרתי את האופנוע במחיר הפסד וחזרתי בטיסה לדלהי. בדלהי נפגשתי עם מישהי שלימים הפכה להיות זוגתי לתקופה של כמעט 3 שנים. פה מתחיל פרק נוסף בטיול.

טיול אופנועים בהודו, חוויה אחרת לגמרי. (תמונה: עידו רייכנברג)

טיול אופנועים בהודו, חוויה אחרת לגמרי. (תמונה: עידו רייכנברג)

זה כל כך שונה כאשר מטיילים עם חברים ומטיילים עם חברה. הטיול פשוט מקבל תפנית שונה. בתקופה הזו טיילתי בעיקר בצפון הודו וגם שם בכל עת, טיילתי עם אחד מהחבר'ה שהעברתי אתם את רוב הטיול שלי. כאשר מטיילים עם בחורה, חלק מהטיול זה לעשות קניות בכל מיני מקומות. חצי מהיום הולך על קניות והחצי השני על דברים אחרים. לאחר תקופה של חודש וחצי בהודו עם החברה, הגיע הזמן לעבור למדינה השלישית בטיול, תאילנד.

לקראת הסוף: תאילנד וישראל

אחרי השאנטי שאנטי של הודו וחודש וקצת לפני החזרה לארץ, צריך לעבור למדינה שהיא פחות שאנטי ויותר פעילה. ההבדל בין הודו לתאילנד הוא הבדל ענק. הודו נחשבת למדינת עולם שלישי למרות שלא כל המקומות בה ככה, לעומת תאילנד שנחשבת למדינה מתקדמת מאוד. תאילנד זה טיול שונה לגמרי מכל מה שעברתי עד עכשיו. המחירים של כל דבר עולים לעומת הודו. המחירים הם לא גבוהים כל כך לעומת השקל הישראלי, אבל הם גבוהים לעומת המחירים בהודו. תאילנד היא מדינה של יותר קניות "מערביות" ויותר מסיבות. כמעט הכל לילה יצאנו למסיבות וטיולים יומיים בסירה הוא על קטנועים. גם בתאילנד כמו בהודו, המקומיים רואים בתיירים סימן של דולר. כל ישראלי שנוחת בבנגקוק, מגיע דבר ראשון לקאווסן, האזור של התיירים. בקוואסן ניתן למצוא הכל ושאני אומר הכל, אז אני מתכוון להכל. הקצב בתאינלד הוא הרבה יותר מהיר מהקצב בהודו ונפאל, החיים היומיומיים הם הרבה יותר מהירים. הכל פתאום זז בקצב מהיר. האוכל הרבה יותר מערבי מאשר בהודו ונפאל והחיים בכללותם יותר דומים לחיים בישראל. אפשר לומר שתאילנד היא ארץ החוויות ומה שקורה בתאילנד נשאר בתאילנד. גם פה יצא לי לחוות מספר חוויות רב שנחקקו בזיכרוני לעד. בתאילנד הייתה הפעם השנייה בטיול שעבדו עליי עם כסף. זה קרה במהלך נסיעה מבנגקוק לאחד האיים בדרום, עצרנו להפסקה בדרך, ושם באחת המסעדות דחפו לי מחיר על האוכל שהזמנתי ורק בדיעבד הבנתי שעבדו עליי. אמנם לא מדובר בסכום אסטרונומי (אולי ב15 שקלים), אבל אני רק מאחל לאותו מוכר שעבד עליי שזה ילך לו לתרופות. קשה לתאר במילים את כל מה שראיתי בתאילנד, אבל אני רק יכול להגיד שאלה דברים שלא רואים כל יום. אני מאמין שגברים טסים לתאילנד ללא בת זוג, הם רואים דברים אחרים ממה שאני ראיתי, אבל גם אני ראיתי דברים מוזרים בלשון המעטה. חודש וקצת בתאילנד והופה הטיסה חזרה לארץ מגיעה. חזרתי בדיוק ביום הזיכרון לארץ, מטיול של למעלה מחצי שנה, פתאום לחזור ליום אבל שבערב מתחלף ליום העצמאות, יום של שמחה. אז הגעתי לישראל והתחלתי את חיי הבוגרים לאחר הטיול הגדול של אחרי צבא.

החופים היפים של תאילנד. (תמונה: עידו רייכנברג)

החופים היפים של תאילנד. (תמונה: עידו רייכנברג)

הטיפים שלי לטיול אחרי צבא

כל מטייל שחוזר מטיול, בין אם הוא קצר ובין אם הוא ארוך, צובר במהלכו המון טיפים שישרתו אותו לפעם הבאה שהוא יטייל או שהוא יעביר אותם לבאים בתור. בהמשך ארחיב בהרחבה על הטיפים שלמדתי במהלך הטיול שלי.

1. תתערבבו עם המקומיים

זו פשוט חוויה אחרת. במקומות כמו המזרח הרחוק, אתם יכולים ללמוד המון ולהרוויח המון אם אתם מתיידדים עם המקומיים. לרוב במקומות האלה, יש מחיר תיירים ומחיר מקומיים. מחיר המקומיים הוא נמוך והרבה והתיידדות עם המקומיים, תעזור לכם להשיג את המחירים האלו. גם למידת השפה המקומית תעזור לכם להשיג יותר כבוד מהמקומיים. אך תמיד תזכרו שלא צריך להתמסר אליהם ב-100%. תמיד תהיו חשדניים ותשמרו על עצמכם. לפעמים המקומיים נחמדים בשביל להוציא ממכם דברים.

תתערבבו עם המקומיים. (תמונה: עידו רייכנברג)

תתערבבו עם המקומיים. (תמונה: עידו רייכנברג)

2. תתמקחו על מה שאתם רוצים לקנות

בגלל שאתם תיירים, תמיד ידחפו לכם מחיר שהוא גבוה בהרבה ממה שהוא באמת. אני תמיד התמקחתי על מה שקניתי בחנויות. נגיד שהביאו לי מחיר מסוים, הייתי מחלק אותו ב-3 ולאט לאט היינו מגיעים לעמק השווה. רק חשוב לא להתמקח יותר מידי, כי זה מראה על חוסר כבוד מוחלט למקומיים.

3. לכו לפי תחושת הבטן שלכם

אם תחושת הבטן שלכם אומרת לכם שמשהו לא טוב, אז תקשיבו לה. לפעמים אינטואיציה תציל אתכם ממצבים לא נעימים. אם מישהו מציע לכם דברים בחינם, תדעו שהוא לא סתם מציע, לרוב הוא ירצה משהו בתמורה, גם אם אתם רוצים וגם האם לא. פשוט אל תסמכו על כל אחד.

4. אל תיקחו סיכונים מיותרים

נכון שזה טיול של פעם בחיים ואתם רוצים הנאה מרובה, אבל יש סיכונים שלא כדי לקחת. תנסו להתנסות במה שאתם רוצים אבל במידה. לא נעים שבאמצע הטיול יקרה לכם משהו שיהרוס לכם הטיול.

5. תאכלו מהמאכלים המקומיים

אל תדאגו, השניצל והפירה יחכו לכם שתחזרו לארץ. תנסו להתנסות במאכלים המקומיים, אך לא בכל מקום. תחפשו מקומות שיש בהם תחלופה גדולה של אנשים ותנסו לאכול במקומו שנראים נקיים. הקיבה שלכם לא עמידה כמו הקיבה של המקומיים.

6. תשמרו כסף במקום סודי

יצא לי לפגוש לא פעם אחת, מטיילים ששדדו אותם וגנבו להם את הכסף שהיה עליהם. חלקם היו חכמים ושמרו כסף במקום סודי בתיק וככה הם יכלו להסתדר ולהמשיך הלאה. מנגד, היו מטיילים שנאלצו להלוות כסף ממטיילים אחרים בגלל שהם לא שמרו כסף בצד.

זה רק נראה הרבה, רופי הודי. (תמונה: עידו רייכנברג)

זה רק נראה הרבה, רופי הודי. (תמונה: עידו רייכנברג)

7. אל תיקחו דברים בחינם

אני למדתי בחיים בארץ וגם בחו"ל, שאין דבר כזה חינם. פגשתי מספר מטיילים שמקומיים הביאו להם תה או קפה בחינם ופשוט שמו להם משהו במשקה. כמובן שאחרי שהם התעוררו, כל הציוד שלהם נגנב. תשמרו על הדברים שלכם כי אף אחד אחר לא ישמור עליהם. אבל אל תטעו, לא רק המקומיים נוהגים לעשות כך. גם תיירים ממדינות מערביות וגם ישראלים יכולים לעשות את זה. תסמכו רק על מי שאתם מאמינים שאפשר לסמוך עליו.

8. תתנסו בתחבורה הציבורית המקומית

הרכבת בהודו זה שם דבר. קשה לתאר את החוויה המוזרה הזאת. אתם יושבים במקום שלכם ופתאום בלי שאתם שמים לב, מקיפים אותכם 20 הודים ופשוט בוהים בכם. הרבה יגידו שהרכבת בהודו זו חוויה לא נעימה, אבל אם אתם בקבוצה של כמה מטיילים, אתם תצחקו על זה עוד הרבה. וגם, כמה פעמים יצא לכם לנסוע על גג של אוטובוס? לעתים לא יהיה מקום באוטובוס עצמו ותצטרכו לשבת ממש על גג האוטובוס. רק תזהרו כי זה מאוד מסוכן.

הכבישים הכי משוגעים בעולם, הודו. (תמונה: עידו רייכנברג)

הכבישים הכי משוגעים בעולם, הודו. (תמונה: עידו רייכנברג)

9. הימנעו מלטייל לבד

יצא לי לטייל לבד חלק מהטיול שלי ואני יכול להגיד מנקודת מבטי, כי זה אחד הדברים המסוכנים שיכולים להיות. אמנם אני גבר וזה נראה פחות מסוכן, אבל לא חסר גברים שטיילו לבד ונעלמו. גם בטיול שלי, הכרתי בחור שפשוט נעלם ועד היום לא מצאו אותו. לבחורות זה אפילו יותר מסוכן.

10. הימנעו ממפגשים עם המשטרה

אף פעם לא טוב להיקלע למצב עם המשטרה. המשטרה במקומות האלה לרוב היא מושחתת וכל מה שהשוטרים רוצים זה להוציא ממכם כסף. המשכורות של שוטרים הם דיי נמוכות במקומות האלה והם ימציאו דברים כדי להוציא ממכם כסף. נסו להימנע כמה שיותר ממפגשים אתם. לא פעם קרה לי שנקלעתי למצבים שנאלצתי לשלם שוחד לשוטרים בגלל האופנוע או דברים אחרים. זה ממש לא נעים לחשוב שאם הולכים להיכנס לכלא על כלום.

 

שתפו את כתבה Email this to someoneShare on LinkedInShare on StumbleUponPin on PinterestTweet about this on TwitterShare on Google+Share on Facebook

תגיות הכתבה

1 תגובות

שליחת תגובה


2014-כל הזכויות שמורות 2013 © מגזין WhatHot מה שחם באינטרנט
richkid אינטראקטיב